תזונה מאוזנת ובריאות 

רוב חוויות ילדותי שכחתי, כדרכן של חוויות ילדות. אבל את שכנתנו שושנה בשכונת הקטמונים אני זוכר היטב. היא היתה חוויית ילדות אמיתית.

שושנה היתה עקרת -בית ממוצא מרוקני , אם לשמונה ילדים. בתחילה, כשהורי יצאו לעבודה ולא ידעו מה לעשות עם הילד, היא היתה המטפלת שלי לעת מצוא. לימים, כשבגרתי והייתי בן שש, הייתי בחזקת הילד התשיעי. כל ביקור אצלה היה פינוק אמיתי, בעיקר בשל מיני מאפים מרוקניים שטעמם עדיין שמור בחכי. אבל הצ'ופר האמיתי היה תה מתוק עם נענע. לא היה עוד תה כטעמו של התה הזה, ולא יהיה.

האמת היא שלא הבנתי באותם ימים מה לכוס תה רותח עם נענע באמצע הקיץ? הרי הרבה יותר מתאים לשתות מים קרים או מיץ. החידה הזו נותרה בלתי פתורה-- עד שלמדתי על הרפואה העתיקה של הסינים....
גוף האדם כ"עולם קטן"

הסינים הקדמונים סברו שהעולם מתקיים בזכות מתח בין ניגודים. את הטבע אפשר להבין כמאבק או, בדימוי מדויק יותר, כריקוד טנגו סוער בין שני כוחות בסיסים. הראשון הוא כוח גברי, פעיל, נוטה לחום, ואילו השני הוא כח נשי, סביל שנוטה לקור. אם תרצו, אלה "השמיים והארץ" ו"האור והחושך" מן הפסקה הראשונה בספר בראשית. כאשר כוחות אלה מאזנים זה את זה, הם יוצרים חיים. ואולם, כאשר הם מתנתקים זה מזה--אין חיים.
ברפואה הסינית, גוף האדם משול לעולם קטן. כמו בטבע, גם אנחנו, בני האדם, חיים ומתקיימים מהמשחק בין כוחות אלו. כאשר מופר האיזון ביניהם, גופנו נחלש, ואנחנו נעשים חולים.

הדרך לשמור על האיזון הזה, קבעו הרופאים הסינים הקדמונים, היא בעיקר על ידי איזון הטמפרטורה האנרגטית של גופנו.
מן הסתם אתם תוהים כעת מה היא, לכל הרוחות, "טמפרטורה אנרגטית"?
כאשר מערכות גופנו פעילות מאוד, כאשר ישנה תחלופה מהירה של חומרים, גופנו מתאפיין ב"טמפרטורה אנרגטית חמה". במצבים אלו אנו מרגישים שחם לנו. אם נחזור להקבלה לעולם, אזי במקרה זה אנו דומים להר געש, או לקיץ בעיצומו. כאשר מערכות הגוף פחות פעילות, אנו מרגישים מגושמים ואיטיים יותר, ועשויים להרגיש קור במקומות שונים בגוף. גופנו דומה אז לטבע בעיצומו של החורף.

כיצד אנו מאזנים את הטמפרטורה האנרגטית של גופנו -
כיצד מאזנים בין ה"חום" וה"קור"? ישנן כמה דרכים.
דרך אחת חשובה ובסיסית היא תזונה נכונה.
בראייה הסינית יש לכל מזון טמפרטורה אנרגטית מסוימת. מזון "קר אנרגטית" נוטה לקרר את גופנו ואילו מזון "חם אנרגטית" נוטה לחמם אותו. לדוגמא, בשר בקר, סחוג, וערמונים נחשבים כמזונות "חמים אנרגטית". מלפפון, גלידה, ופירות נחשבים כמזונות "קרים אנרגטית".

מדוע אני משתמש בגרשיים כאשר אני מדבר על "קור" ו"חום" אנרגטים? כי שוב לא מדובר פה בקור וחום המוכרים לנו. לא ניתן למדוד את הטמפרטורה הזו במדחום, אלא מדובר בהשפעה אנרגטית עמוקה יותר. אנחנו לא מתקררים מיד מאכילת מלפפון. אבל אם נאכל הרבה מלפפונים לאורך הרבה זמן, בלי לאזן את גופינו במזון חם, מערכות הגוף שלנו יטו להיות "קרות" יותר, ופעילות פחות.
הטמפרטורה האנרגטית של מזון היא מאפיין קבוע במזון עצמו, בלא קשר כלשהו לחום הסביבה. מזון נחשב "חם" או "קר" מבחינה אנרגטית, בין אם יצא זה הרגע מן המקרר או שהוא מתבשל בסיר כבר שעתיים. ג'ינג'ר (זנגוויל ) מחמם את הגוף, הן במצבו הטבעי, הן כאשר מבשלים אותו. מרק עגבניות, לעומת זאת, מקרר את הגוף, גם כאשר הוא מוגש רותח לשולחן , שכן עגבניות מקררות את הגוף אנרגטית, גם אם הן עצמן מתפוצצות מחום.

כמובן שאם נחמם מזון "קר אנרגטית" בבישול, הוא יקרר את הגוף פחות, כשם שאם נאכל מזון "חם אנרגטית" קפוא מתא ההקפאה, הוא יחמם את הגוף פחות מאשר אילו היינו אוכלים אותו מבושל.
מכאן, שכדי לשמור על איזון, אנו צריכים לשלב באופן מאוזן בין מזונות קרים אנרגטית למזונות חמים אנרגטית. בנוסף, חשוב להתאים את התזונה לטמפרטורה האנרגטית של גופנו ולמזג האוויר. אם אנו נוטים להיות "חמים אנרגטית" כלומר תזזיתיים, סובלים מחום הקיץ, מתקשים לחיות בלי מזגן, מתרגזים מהר ונרגעים לאט, משמע אנו נוטים לצד החם של הסקאלה, ולפיכך עלינו לאכול מזון מקרר ומרגיע. לעומת זאת, אם אנחנו נוטים להיות "קרים אנרגטית", סובלים מקור, שונאים את החורף ואוהבים את הקיץ, התזונה הראוייה לנו היא תזונה מחממת ומעוררת.

התזונה גם תלויה במזג האוויר ובעונת השנה. ביום סגריר, גשום וקר, חשוב לאזן את מזג האוויר באכילת מזונות מחממים כמו מרק חם, קדרת בשר ולשתות תה חם. מומלץ להפחית בצריכת מזונות מקררים כמו פירות, ירקות לא מבושלים, וגלידה. בעונת הקיץ, כאשר אנו שוהים הרבה בחוץ והחום שולט באוויר, כדאי לאזן את השפעת מזג האוויר על גופינו באכילת מזונות מקררים כמו סלט טרי , פירות העונה, וכמובן, שתייה מרובה.
תאמרו: מה הרבותא, הרי זה לא מפתיע שאנו אוהבים לאכול מרק חם בחורף וסלט פירות בקיץ. העניין הוא ש לפעמים אנחנו לא כלכך יודעים מהו מזון המחמם את הגוף, ומהו מזון מקרר. אבותינו שחיו קרוב לטבע, היו רגישים יותר להשפעה של המזון על גופנו, אבל היום , כאשר המזון מתועש ומעובד , אנחנו לא יודעים מה מחמם ומה מקרר.

הסינים הקדמונים המשילו את מערכת העיכול לתנור בישול קטן. כלומר, מערכת העיכול זקוקה דרך קבע לתנאים של חום. אם נקרר אותה יותר מדי, היא פשוט לא תתפקד , המזון לא יתעכל כראוי, והגוף לא יצליח לזקק את החומרים החיוניים. בהעדר חומרים אלו, הגוף נחלש,
לכן, גם אם אנו נוטים להיות חמים אנרגטית, חשוב לא להעמיס את עצמנו מזונות קרים. כאשר מכינים סלט ירקות טרי, יש להקפיד ולהוציא את הירקות מהמקרר כשעה לפני שמכינים את הסלט, כך שנאכל אותו בטמפרטורת החדר. כך, מומלץ לא לשתות מיצים קרים או מים קרים הישר מהמקרר, אלא לתת לנוזלים להתחמם קצת בחוץ לפני ששותים אותם.

לפי עקרונות האיזון האנרגטי, כדאי להישמר גם מפני חימום-יתר של מערכת העיכול. עודף-חום מייבש את נוזלי הגוף. תמרורי אזהרה מפני עודף חום הם למשל צרבות , או תחושה של בעירה קטנה בבטן. במצב של עודף- חום, שאריות המזון במעיים מתייבשות מהר, יתר על המידה ויש נטייה לעצירות. כך למשל, אכילה יום-יומית של בשר כבש על האש מתובל בסחוג, עלולה לחמם את מערכת העיכול ולייבשה.
נחזור לדודה שושנה. הרפואה הסינית גורסת שהנענע אכן מקררת את הגוף, ובדרך יעילה ביותר. עתה, גם אתם מבינים את חכמתה הטבעית של דודה שושנה כאשר הציעה לי תה חם עם נענע בעיצומו של קיץ.